טוראי יעקב-משה ריבלין ז"ל
בן גאולה ויצחק-בנימין
נולד בירושלים
בכ"ז בתמוז תשי"ד , 28/7/1954
התגורר בירושלים
שרת בנח''ל
התגייס באוגוסט 1972
נפל בעת שירותו
בג' בשבט תשל"ו , 7/12/1975
מקום נפילה: שער הגיא
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 4, שורה: 05, קבר: 10.
הותיר: הורים ואח

  • מ.א. 2165252
    בן 21 בנפלו
    קורות חיים:
    בן יצחק-בנימין וגאולה. נולד ביום כ"ז בתמוז תשי"ד (28.7.1954) בירושלים, בן להורים שאבות אבותיהם היו ממחדשי היישוב היהודי בעיר וממרחיבי גבולותיו אל מעבר לחומות העיר העתיקה. תודעת ירושה רוחנית זו ליותה את יעקב-משה מקטנותו והוא נשא אותה בגאוה ובהחלטה נחרצת להנציחה, בבוא היום, ואף לנסות ולהמשיכה בדרך משלו.
    את ראשית לימודיו עשה יעקב בבית-הספר הממלכתי דתי 'מעלה' שבירושלים. כבר אז נתגלתה בו הנטייה לפעול למען הציבור. הוא נבחר לועד הכיתה ושימש בו כגזבר. הוא פעל גם בתחומים שמחוץ לכותלי בית-הספר, כגון: ארגון מסיבות, טיולים וכדומה.
    עוד בגיל חמש התחיל יעקב ללמוד נגינה - תחילה בפסנתר ולאחר מכן באקורדיון ומלודיקה והיה מנגן במסיבות ובכל הזדמנות נאותה.
    חגיגת הבר-מצוה של יעקב חלה בשנת תשכ"ז, בימים שלאחר מלחמת ששת-הימים. תחת הרושם של הימים הגדולים - איחודה מחדש של ירושלים ושחרור ארץ-ישראל - הוסיף יעקב מיוזמתו סיומת לדרשת הבר-מצוה המקורית בה נתן ביטוי לגודל השעה שבה חגג את הצטרפותו לכלל עדת ישראל.
    יעקב התחיל לסייר במקומות הנידחים והנסתרים ביותר של העיר העתיקה. גם בארץ-ישראל השלמה לא היה כמעט שביל או אתר, שרגליו לא דרכו בהם ושלא הנציחם במצלמתו. הצילום הפך לו תחביב שהקדיש לו מעתה זמן והתמחה בו. בבוא הזמן יהיה לו תחביב זה לעזר רב במפעלו הספרותי. באהבתו ובהתלהבותו לארץ-ישראל ולנופיה ידע להדביק קרובים ורחוקים.
    באותו זמן כבר היה חבר בתנועת 'הצופים' - בשבט הצופים הדתיים 'משואות' בירושלים. עבר בו את כל השלבים המקובלים: חניך, מדריך ורשג"ד. בפעילותו זו לא ראה משום בילוי זמן או בידור אלא 'ייעוד נעלה', כביטויו בויכוח עם הנהלת הישיבה התיכונית 'נתיב מאיר', שהתחיל ללמוד בה, כשזו ביקשה להניאו מפעילותו בתנועת 'הצופים'. באותו ויכוח היתה ידו של יעקב על העליונה והוא התמיד בפעילות חינוכית זו עד ליומו האחרון. באותו מאבק עם הנהלת הישיבה בא לידי גילוי בולט אופיו של יעקב להיצמד לעניין שהוא האמין בו בעקביות עד למימוש רעיונו.
    בכיתות י"א וי"ב של ישיבת 'נתיב מאיר' הכין יעקב בעבודת נמלים והגיש למשרד החינוך כעבודת-גמר חיבור על הנושא הקרוב כל-כך ללבו: 'ראשית היישוב היהודי מחוץ לחומות'. חיבור זה היקנה לו את הציון 10. לאחר מותו הוציאה אותו המשפחה לאור, בספר מהודר בן 182 עמודים, שהופץ ברבים וכבר זכה לשלוש מהדורות.
    בהתקרב שעתו של יעקב להתגייס לשירות הסדיר, באוגוסט 1972, הצטרף לגרעין נח"ל. בסדרת הטירונות הראשונה עמד יפה. הוא עבר לשל"ת - ללימוד בישיבת ההסדר 'הגולן' שברמת-מגשימים. לא היתה זו לגביו ישיבה סתם. הוא בעצמו הגה את רעיון-ייסודה, ובעקשנות פעל להגשמתו, גייס אנשים ותמיכה והכין את כל הכלים הדרושים, עד שעמדה על תלה (כעבור זמן דאג ופעל בדרך זו גם לישיבת 'הגושן' שמעבר לתעלת-סואץ מערבה).
    בריאותו הלקויה לא אפשרה ליעקב להישאר ברמת-מגשימים. הוא הצטרף לגרעין 'נתיב עוז', שהיה מיועד למשק לביא בגליל. משם נשלח לפעולה תנועתית ולהמשך ההדרכה בשבט 'משואות' בירושלים, ובו כיהן עכשיו כמרכז. בד-בבד פעל להקמת שבטים נוספים בשכונות מצוקה בירושלים, ובמוחו נרקמו תכניות נוספות.
    באמצע תנופת הפעילות החינוכית בקרב הנוער בירושלים נקטף יעקב באבו; ביום ג' בשבט תשל"ו (7.12.1975) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים ואח.
    נוסף על הוצאת הספר הנזכר הוציאה המשפחה לאור ספר 'דרך כוכב מיעקב'. התמונות בספר זה רובן ככולן צולמו על-ידי יעקב. ההורים תרמו לבית-הכנסת 'הנשיא' ספר-תורה לזכרו. כן נפתח בשכונת נחלאות בירושלים שבט צופים, הנושא את שמו. כן הוקמה קרן לגמילות חסדים 'למען ישראל לזכרו של הקדוש יעקב-משה ריבלין ז"ל'.


    הדלקת נר


    אלבום תמונות

    :מידע נוסף
    דרך כוכב מיעקב
    אלבומי תמונות
    לזכרו של יעקב
    מפרי עטו