ENGLISH דף הבית צור קשר תרומות טופס הצטרפות פורום מוצרים פרוייקטים אודות העמותה
ראשי > עברית > סיפורי רעות ומורשת > תל-סאקי
סיפורי רעות ומורשת
חילוצו של יאיר פרג'ון

יאיר פרג'ון היה אחד מ-14 החיילים שיצאו בכוח החילוץ לכיוון תל-סאקי במטרה לנסות להוציא מהמקום את הנצורים, או לכל הפחות לתגבר את הכוחות הנצורים במידה ויהיה בלתי-אפשרי לצאת מהמקום מבלי להיתקל באש הסורית. ארבעה-עשר לוחמים יצאו לדרכם, במטרה להציל חמישה מחבריהם, שנלכדו בתופת של המלחמה. 12 חיילים מתוך הכוח נהרגו ורק יאיר פרג'ון ויונה בן-ארי הצליחו לשרוד.

זהו סיפורו של יאיר פרג'ון אשר נשלח להילחם למען חייהם של חבריו, ומצא את עצמו נאבק על חייו שלו עצמו, מול נסיבות בלתי-אפשריות, בגבורה שקשה לתאר.

המלחמה פרצה בשעות הצהריים, אבל עוד קודם לכן החיילים יצאו לסיור שגרתי בגזרה. כבר אז, סיפר יאיר אחרי שנים רבות, היו מביניהם שחשדו כי משהו מוזר מתרחש מסביבם, לאחר ששמו לב לשינויים מעברו הסורי של הגבול המשותף. כאשר נודע דבר המלחמה, התרכזו כולם בבונקר שבבסיס. אלא שבמהרה התבררו מימדי המצוקה של חיילי הנח"ל המוצנח בתל-סאקי. החיילים נאלצו להתמודד מן העמדה הקטנה אך מרכזית עם כוחות אדירים של הצבא הסורי והיו זקוקים באופן נואש לאחד מן השניים – כוח חילוץ או כוח תגבור משמעותי.

בבסיס אל-על התארגן כוח סיוע שאמור היה לצאת לדרך בעזרת זחל"מים, ויאיר שמע קריאה כי חסר עוד חייל אחד לכוח שיוצא לכיוון התל. הוא החליט להצטרף למשימה והיה החייל האחרון שעלה על הנגמ"ש. הכוח החל לנוע לעבר תל-סאקי, תוך כדי ידיעה כי הם עלולים להיתקל בסיטואציה קשה במיוחד של קרב מול כוחות סוריים מוכנים ועדיפים. המטרה – לסייע לחברים הלוחמים הנח"ל המוצנח – התעלתה אל מעל לסכנות.

הכוח נע לעבר תל-סאקי אך במרחק לא רב מהתל נפגע מהאש הסורית והנגמ"שים התלקחו. כל חיילי הכוח נפצעו ובהמשך רובם נהרגו. רק יאיר ויונה הצליחו לחלץ את עצמם מהנגמ"ש – כל אחד פעל עצמאית מתוך ידיעה שכל האחרים הרגו.

יאיר פרג'ון, הצליח לחמוק מהאש הסורית ולמצוא מקום מחסה בין שתי אבנים גדולות כמה מאות מטרים מהכוחות הסוריים. הוא ספג אש רבה מהחיילים הסוריים ונפצע בצורה קשה בעורף, כמו גם מפצעי רסיסים רבים בכל גופו.

במשך יותר מ-24 שעות שהה יאיר פרג'ון בשטח, בין מאות – אם לא אלפי – חיילים סוריים. הוא הגיע לשם לאחר יותר מיממה של צום, וגופו סבל ממחסור חמור במזון ומים, בעיקר לאור המאמץ הגופני האדיר שלו. הפציעה בעורף גרמה לו לאובדן של דם ואנרגיות. שנים לאחר מכן סיפר כי מה שהחזיק אותו בחיים היה זיכרון מהלוויתו של חבר מהצבא, אשר אמו התייפחה על קברו. הוא הבטיח לעצמו שלא ייתן לאמו להגיע למצב דומה, ונאבק בכל שארית כוחותיו בכל להישאר בחיים.

בערב שלמחרת פעולת החילוץ, כאשר מצוקת המים ממנה סבל כבר כמעט וגרמה לו לאובדן מוחלט של יכולת הריכוז, הוא הזדחל לעבר טנק ישראלי נטוש ומצא בו ג'ריקן. בדרך הוא כמעט ונתקל בחיילים סוריים שסרקו את השטח. אחד מהחיילים ראה את יאיר, אך היה בטוח כי מדובר בגופה, וזרק לעברו אבן. פרג'ון שתה את המים והזדחל אל עבר תל אבנים מרוחק, בו התחבא עד לשעות הלילה המאוחרות, אז החל לשמוע קולות תנועה עזים.

מאות טנקים נעו לעברו, והוא היה בטוח כי מדובר בטנקים סוריים. עמדו בפניו שתי אפשרויות – להמשיך להסתתר, ולהסתכן בכך שחייל סורי כלשהו יירה בו למוות- או להסגיר את עצמו לידי הסורים שבטנקים ולהילקח בשבי. הוא החליט להסגיר את עצמו. הוא נעמד במרכז הדרך עם הידיים באוויר והסתכל אל הטנקים. לפתע, ראה פתאום משהו שלא האמין כי יזכה לראות שוב: את האות א', מצוירת בגדול על הטנק. אלה היו כוחות צה"ל, שכבשו מחדש את הרמה. יאיר פרג'ון נאסף ונשלח לבית-החולים בעפולה.

סיפור הישרדותו של יאיר פרג'ון הוא סיפור מדהים על אדם שהצליח, בזכות הנחישות והרוח, לנצח את המוות. במובנים רבים, הוא מאפיין את כל הסיפור של החיילים בתל-סאקי, ומהווה מיקרוקוסמוס של אותו סיפור קרב גדול ומפורסם – מדובר, בסופו של דבר, בבני-אדם ובחברים, שנתנו את כל מה שהיו יכולים ותרמו תרומה אדירה למדינת ישראל ולחברה הישראלית. זהו סיפור שראוי לזכור ולהזכיר בכל עת.


כוחות סיוע וחילוץ

הקרב על התל

רקע

נופלי תל סאקי

חילוצו של יאיר פרג'ון

פעולת הכח בפיקוד סגן כנען

חילוץ הלוחמים מהתל

נצורים 30 שעות