האצ"ל הופך ל"תנועת החרות"
למחרת היום, ה-23 בחודש (י"ט אלול), התקיימה במרכז העיר עצרת גדולה ובה הכריז מנחם בגין על הקמתו של סניף "תנועת החרות" בבירה. קבוצת אנשי הארגון יצאה להתיישבות חקלאית במשלט שעל רכס בהרי-יהודה ושם הקימה את הישוב "רמת רזיאל", על שם מפקדו הראשי של האצ"ל בכמה מן התקופות שקדמו למערכה האנטי-בריטית מן השנים 1947-1944. תרומתו של רזיאל לרוח הקרב של הארגון הצבאי הלאומי הועלתה על נס עם שאר תרומות מנהיגים וגיבורים, בנאום הגדול שנשא מנחם בגין, מפקדו האחרון של הארגון, לאחר ההכרזה על מדינת ישראל. נאום זה שודר בגלי "קול ציון הלוחמת" ארבעה חדשים לפני פירוקו של האצ"ל בירושלים, שמונה חדשים לפני פרוק שרידיו האחרונים באירופה, אבל ניתן לראות בו סיכום ההוויה והחוויה של המחתרת בת השנים.
את סיום הדברים הפנה בגין אל פקודיו, חבריו לרעיון ולמעש, והוא נסב על שתי מערכותיו האחרונות של הארגון הצבאי הלאומי: המערכה האנטי-בריטית בת ארבע השנים, שנסתיימה עם צאת הבריטים את הארץ והמערכה נגד פולשי ערב שעודנה "אחי, בני המשפחה הלוחמת, הזוכרים אתם כיצד התחלנו, במה התחלנו? והנה עיניכם רואות, כי הזורעים בדם חרות יקצורו. בודדים ונרדפים, גלמודים ומעונים הייתם. הושלכתם לבתי-כלא ולא נסוגותם, גורשתם מן המולדת ולא נשברתם, הועליתם לגרדום - ולא ויתרתם. כך כתבתם, במו ידיכם כתבתם, דף מפואר בתולדות עמנו, ועוד תוסיפו לכתוב, לא בדיו - בדם ויזע, לא בעט - בחרב ובאת. לא תזכרו עוול ולא תדרשו פרס. הפרס היחיד שלנו הוא שהנה זכינו לראות את אומתנו משתחררת באמת ולוחמת - כולה - על חרותה. הפרס האמיתי שלנו יהיה כשנזכה - אם נשוב חיים מן החזית - לפשוט בערי ארצנו, הריה ועמקיה ולראות ילדים עברים משחקים ואין מחריד ומעל ראשיהם הפעוטים, החביבים מכל חביב, חג אווירון והוא אווירון עברי ומולם בא חייל עברי, ומרחוק משקשקת הרכבת והיא רכבת עברית. אה, אחים, היש אושר גדול מאושר זה?
אך לפי שעה נחשוב על הקרב. רק על הקרב, כי הוא שיכריע את גורלנו, הוא שיקבע את עתידנו. ולקרב הזה תלוונו רוחם של גיבורינו הקדמונים, מכובשי כנען ועד מורדי יהודה. לקרב הזה תלוונו רוחם של מחדשי האומה: בנימין זאב הרצל, מכס נורדאו, יוסף הגלילי תרומפלדור ואבי הגבורה העברית המתחדשת, אבינו מורנו ורבנו זאב ז'בוטינסקי. לקרב זה תלוונו רוחם של דוד רזיאל, גדול המפקדים בדורנו, ודב גרונר, גדול החיילים והמקריבים. לקרב זה תלוונו רוחם של גיבורי הגרדום, מנצחי המוות.
לקרב זה תלוונו רוחם של מיליוני קדושינו, של אבותינו ההרוגים, של אמהותינו השחוטות, של אחינו הטבוחים, של תינוקותינו החנוקים. בקרב הזה נמחץ אויב ונביא פדות לעם שבע-רדיפות וכמה-חרות.
אל אלוהי ישראל, שמור על חייליך ותן ברכה לחרבם המחשלת מחדש את הברית שכרת עם עם סגולתך ועם ארץ בחירתך".

ביבליוגרפיה
1. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (ספר ששי), ת"א, 1980.
2. אוסטפלד זהבה, צבא נולד, ת"א, 1994.
3. בן גוריון דוד, יומן מלחמה, ת"א, 1982.
4. אבן דן, שנות שירות, ת"א, 1973.
5. ריבלין גרשון (עורך), חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, ת"א, 1964.
6. איילון אברהם, חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, ת"א, 1963.

הדפסה | שלח לחבר
חזרה