תורת לחימה
למאגר התמונות

התו"ל של האצ"ל ותפיסת הפעלת כוחותיו תאמו ארגון גרילה מחתרתי. פעילות חסויה וחשאית המבוצעת בחוליות קטנות, תצפיות, מעקבים, סיורים, מארבים, פשיטות ומחטפים. כל אלו צריך היה לשנות לאחר תחילת המלחמה ולעבור לפעילות גלויה וללוחמה סדורה הכוללת הגנה והתקפה ביחידות גדולות.
תנאי הפעולה המיוחדים, רבי השנים וטעוני המתח, שחייבו את מחתרת האצ"ל בחשאיות מופלגת והגבילוה ללוחמת-גרילה, לא הניחו לה לפתח יחידות סדירות, מותאמות ללוחמת-שדה. ואולם עם פרוץ מלחמת העצמאות ועלייתו ההדרגתית של האצ"ל אל פני השטח - בהתאם לשלבי הפינוי הבריטי - נחלץ הארגון לשידרוד מזורז של תורת הלחימה, ארגונו ואמצעי הלחימה (אמל"ח) שלו ולהתאימם לצרכים החדשים.
לפני החלטת ה-כ"ט בנובמבר (ט"ז כסלו), התכנס דיון במפקדת הארגון שהיה גורלי מבחינת ארגונו ויעדיו של הארגון. מפקד האצ"ל, מנחם בגין, סקר באותו דיון את המציאות המדינית ולפיה נקבעו כמה הנחות-יסוד, והעיקרית שבהן: עם עזיבת הבריטים תיפתח מלחמה כוללת בין הישוב היהודי לבין הערבים בארץ ישראל, שתוצאותיה יוכרעו בעיקר בכוח הנשק.
העצמאות תעלה בדם רב, והאצ"ל מצווה למאמץ עליון על מנת להכין ולהכשיר את הארגון למאבק גורלי זה.

ביבליוגרפיה
א. בגין מנחם, המרד, תל-אביב, 1951.
ב. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (חלק ששי), במלחמה גלויה, תל-אביב, 1980.
ג. סלוצקי יהודה, תולדות ההגנה, כרך ג', תל-אביב, 1972.

הדפסה | שלח לחבר
חזרה