| הלגיון על שם ג'ורג' וושינגטון |
איסוף-הכספים נועד לחיזוקה החומרי של המחתרת בארץ ולמימון תכניות ההעפלה, והראשונה בהן - לאחר בואה של האוניה "בן הכט" אל חופי הארץ (9.3.47, י"ז אדר תש"ז) - זו שהביאה לרכישת ספינת הנחיתה לטנקים, ששמה הוסב ל"אלטלנה". בתחום הרכש נקנו, בין השאר, גם מטוסים וגויסו טייסים מתנדבים יהודים ולא יהודים: בחודש מרס, משגבר זרם הפולשים הערביים לארץ-ישראל - ועמם שכירי חרב, רובם נאצים ותומכי-נאצים לשעבר - נחלצה "הליגה למען ארץ-ישראל חופשית" למבצע של גיוס מתנדבים לעזרת הישוב העברי הנלחם על חייו. הגיוס כוון למסגרת חדשה בשם "הלגיון על שם ג'ורג' וושינגטון" והדבר חייב פעולה מקבילה לתיקון חוק שלפיו נשלל מתן דרכון לאזרח אמריקאי המתנדב ללחום בשורות צד מן הצדדים במלחמה שאינה מלחמת ארצות-הברית. לאחר פרוץ המהומות בארץ-ישראל בעקבות החלטת כ"ט בנובמבר (ט"ז כסלו תש"ח) הודיע משרד-החוץ כי לא יינתנו דרכונים למי שיתנדב לצאת לארץ-ישראל להילחם בה בשורות צד מן וצדדים. הקונסול הכללי האמריקאי בירושלים גם הודיע מצדו כי כל אזרח ארצות-הברית המצוי בארץ והמתגייס למלחמה יילקח ממנו דרכונו. בגדר המאמצים לשינוי החוק הגיש חבר-הקונגרס אנדריו ל. סומרס לבית-הנבחרים האמריקאי ב-8 בחודש הצעה לתיקון "חוק האזרחות משנת 1940". תכלית התיקון "לשמור את מעמד האזרחות של אזרחי ארצות-הברית המשרתים בכוחות מזוינים, קבוצות או ארגונים מסוימים שהוקמו כדי לקיים את השלום בארץ ישראל... ולהוציא לפועל את המלצות העצרת הכללית של האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947". בעצרת גדולה של 2500 מתנדבים, שהתקיימה ב"מדיסון סקוור גרדן" שבניו-יורק לציון פתיחתו של הגיוס - בהשתתפות המייג'ור שמואל וייזר, מייסד "הלגיון היהודי" באנגליה - הודיע המייג'ור וייזר, בין השאר, כי "נציג את שמות המתנדבים לפני האו"ם, להוכיח שאין צורך בכוח-משטרה בינלאומי. אין אנו רוצים שחיילים אמריקאים ימותו למען ארץ-ישראל". אנדריו ל. סומרס, שפתח את העצרת, הפנה קריאה אל הציבור האמריקאי ואמר בין השאר: "אותן סיבות שהניעו את קוסציושקו ואת לפייט ללחום בעד אמריקה, אותה סיבה שהניעה אמריקאים להצטרף אל "אסקדרון לפייט" וללחום למען הצרפתים במלחמת-העולם הראשונה ולהתגייס ל"טייסת הנשר" שנלחמה למען הבריטים בשנת 1940, אותן סיבות מניעות היום אמריקאים להתנדב ל"לגיון ע"ש ג'ורג' וושינגטון" ללחום שכם אחד עם העברים למען צדק ושלום בארץ-ישראל." הפעולה נסתייעה על-ידי שמואל וייזר, שהגיע לארצות-הברית,כאורח ה"ועד" וה"ליגה", ופעילות רבה גילה לרני רוס, אלוף-האגרוף העולמי במשקל קל, שנודע גם כגיבור חיל הנחתים באוקיינוס השקט במלחמת-העולם השנייה. לקריאה נענו אזרחים אמריקאים בני דתות ושכבות שונות ו"במשך שבועות אחדים עלה מספר המועמדים על חמשת אלפים ועוד הוסיפו לבוא". ביבליוגרפיה א. בגין מנחם, המרד, תל-אביב, 1951. ב. כץ שמעון, יום האש, תל-אביב, 1966. ג. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (חלק ששי), במלחמה גלויה, תל-אביב, 1980. ד. שחן אביגדור, כנפי נצחון, תל-אביב, 1970. ה. תבין אלי, החזית השנייה, תל-אביב, 1973. |