פעילות דיפלומטית
קשרי מטה האצ"ל בפריס עם שלטונות צרפת, בעיקר לאחר החלטת האו"ם על חלוקתה של ארץ-ישראל, חרגו מן המתכונת המקובלת של קשרי נציגות מחתרתית גולה עם שלטונות הארץ הידועה כמקום-מקלט לגולים פוליטיים. מאז כ"ט בנובמבר הודקו המגעים, שפתח בהם שמואל אריאל עם בואו לצרפת, ונפתח משא-ומתן מדיני שרקעו אינטרס משותף לצרפתים ולאצ"ל לשבור את כוח הליגה הערבית שאיים על הישוב בארץ ועל בטחון צרפת בצפון-אפריקה. כבר בראשית שלביו של משא-ומתן זה טרחו נציגי הארגון לנווטו לכיוון של קבלת סיוע ממשי לצורך המערכה המתחוללת בארץ: מתן רשות-מעבר לחיילי האצ"ל (דיביזיה) דרך צרפת והפלגתם מאחד הנמלים שבה, אספקת ציוד ואמצעי הובלה, רשות לביצוע ההכנות ללא הפרעות וכן נשק.
קדם למשא ומתן הוכן תזכיר לא רשמי שהוגש למשרד-החוץ ובו סקירה על מהות הארגון, קיצור תולדותיו, המציאות המדינית האקטואלית במזרח התיכון והשקפות האצ"ל על היבטיה השונים של מציאות זו. גושפנקה רשמית למגעים ניתנה בקשר לתגובתו של אריאל על נאום שנשא אלכסנדר פרודי, נציג צרפת באו"ם, בישיבת מועצת-הביטחון מיום 5.3.48 (כ"ד אדר א' תש"ח) ובו גינה גינוי חריף את המחתרת היהודית בארץ-ישראל. במלים נרגשות מיחה על דברי פרודי במכתב ששיגר ב-7 בחודש אל ז'ורז' בידו, שר-החוץ הצרפתי, מי שהיה בשעתו מראשי המחתרת האנטי-נאצית, ובין השאר הביע את בטחונו כי "אתה, אשר סבלת ולחמת זמן כה ממושך וסיכנת חייך למען החזרת העצמאות למולדתך, תדע להבין את רגש הייאוש האופף אותנו בראותנו את מולדתנו שלנו מופקרת על-ידי אותה מדינה יחידה שבה בטחנו כי תחזיר אליה את גדולתה ואת גאוותה".
בעקבות המכתב הוזמן אריאל לשיחה אצל ז'ק בואסיה עוזרו ומנהל לשכתו של בידו. בפגישת השניים "התנצל הצרפתי על דברי פרודי וסוכם, שאריאל יגיש לבידו תזכיר על הצעת הסכם מדיני בין צרפת והאצ"ל, ובידו יביאנו לדיון בממשלה". ב-25 בחודש הגיש אריאל לאיש שיחו נוסח של הסכם שעובד על ידו וקיבל את אישור המטה לגולה.

ביבליוגרפיה
א. בגין מנחם, המרד, תל-אביב, 1951.
ב. כץ שמעון, יום האש, תל-אביב, 1966.
ג. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (חלק ששי), במלחמה גלויה, תל-אביב, 1980.
ד. שחן אביגדור, כנפי נצחון, תל-אביב, 1970.
ה. תבין אלי, החזית השנייה, תל-אביב, 1973.

הדפסה | שלח לחבר
חזרה