| הסכם עם ממשלת צרפת |
א. קיום שיתוף-אינטרסים טבעי בין צרפת ו"ארץ-ישראל עברית, חופשייה וחזקה" במזרח התיכון, שתשמש בלם יעיל לשאיפות הליגה הערבית וכך תגן בעקיפין על האחיזה הצרפתית באפריקה הצפונית; ב. קיומו של קשר מוסרי ותרבותי בין צרפת לעם העברי. ההסכם קורא אפוא לתמיכה "בגורם הפעיל של ההתקוממות העברית" ומפרט את תחומיה של תמיכה זו: 1. צרפת מעניקה לארגון את ההקלות הדרושות להקמת תשתית לאימון צבאי, ולפי שעה - ריכוז דיביזיה אחת בצרפת. גופה או במושבותיה (כל הפרטים יוסדרו במועד מאוחר יותר בכל הנוגע לארגון המעשי ובעיקר לפיזורה הגיאוגרפי של תשתית זו כדי להבטיח יעילות וסודיות). 2. צרפת תספק את הנשק והתחמושת הדרושים לציוד המודרני של שתי דיביזיות של חיל-רגלים. הדיביזיה האחת כבר נמצאת בארץ-ישראל, ואילו השנייה תרוכז בשטח צרפת ותצטרך להגיע לארץ-ישראל סמוך ל-15 במאי 1948 - ו' באייר תש"ח (הסיוע לעתיד לבוא יהא תלוי בהתפתחות המצב הצבאי בארץ-ישראל). 3. צרפת תעניק את ההקלות להטענתו ולהובלתו של הנשק, אשר יירכש, לארץ-ישראל וכן - לאחר תום המנדט הבריטי - למשלוח החיל שיוקם". התמורה המוצעת מצד האצ"ל; 4. הארגון מצהיר על נכונותו לבחון כל בקשה שצרפת תפנה אליו כתמורה, הן לגבי העתיד והן לגבי ההווה, מיד לאחר קבלתו של הסכם זה. הארגון בטוח שבתמיכת צרפת, כפי שצוינה בהסכם המוצע ובהתאם לתכניותיו שלו לעתיד לבוא - יהא בידיו להבטיח לצרפת ברית יעילה וכנה מטעם ארץ-ישראל העברית". ביבליוגרפיה א. בגין מנחם, המרד, תל-אביב, 1951. ב. כץ שמעון, יום האש, תל-אביב, 1966. ג. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (חלק ששי), במלחמה גלויה, תל-אביב, 1980. ד. שחן אביגדור, כנפי נצחון, תל-אביב, 1970. ה. תבין אלי, החזית השנייה, תל-אביב, 1973. |
