פניות אל הארגון
כנגד הניסיונות להיעזר בגורמים מדיניים ואחרים לצרכי המערכה המתחוללת בארץ נתקל מטה אצ"ל בפריס גם בפניות מכמה גורמים שביקשו להיעזר בו לצרכי מאבקיהם שלהם. כך פנו אליהם נציגי המחתרת בסקית בספרד וביקשום לשגר לארצם מדריכים שיקנו לאנשיהם את ניסיונו המחתרתי של האצ"ל ובתמורה יסייעו לארגון ברכישת נשק וגם תהא למדינה העברית העתידה לקום בעלת-ברית אם יגיעו הללו לשלטון בארצם. אליהו לנקין וערי ז'בוטינסקי, שעמם דיברו הנציגים, השיבו בשלילה לפניה, וכעדות לנקין "הסברתי להם שאם כי אישית מבין אני לסבלם ורוחם, אף יש בי אהדה למצבם ולמטרותיהם, הנה הארגון שלנו אינו יכול להתערב בריב פנימי על שלטון במדינה זרה.
אין זה מענייננו והדבר מנוגד לעקרונות הפוליטיים שלנו". תשובה שלילית, בהנמקה דומה, השיב שמואל כץ להצעתו של ד"ר גרנדוס, נציג גואטמלה בוועדת אונסקופ, שעמו נפגש לאחר ישיבתה האחרונה של הוועדה כדי "להודות לו על תמיכתו ותמיכת ד"ר פבריגט בעמדה היהודית". גרנדוס הטעים לפני כץ, שכל שעשה עשה כנציג ארצו ושאלו אם יהא ארגונו נכון לסייע לארצו לקיים את המשטר הדמוקרטי הנהוג בה: "אני חושש תמיד שיום אחד בהיר יוקפו בנייני הממשלה שלנו בגוואטמלה על-ידי חיילים ותבוצע הפיכה צבאית.
נדמה לי כי יהיה זה למועיל אם ישאיל לנו הארגון כמה מן המוחות שלו כדי לעבד תכנית-מבצעים למיגורה של מרידה אנטי-דמוקרטית אפשרית". גרנדוס אף שירטט לפני בן-שיחו את המערך הטופוגרפי של מוסדות הממשלה בגואטמלה הבירה. כעבור זמן שלח לו כץ מתל-אביב את תשובתו השלילית ולפיה "בחינת סטייה מן העיקרון נהיה מוכנים לעזור אם יתעורר הצורך, אבל רק לאחר שיבוא הקץ על הצרות שלנו. בסופו של דבר לא נתבקשנו לעזור".

ביבליוגרפיה
א. בגין מנחם, המרד, תל-אביב, 1951.
ב. כץ שמעון, יום האש, תל-אביב, 1966.
ג. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (חלק ששי), במלחמה גלויה, תל-אביב, 1980.
ד. שחן אביגדור, כנפי נצחון, תל-אביב, 1970.
ה. תבין אלי, החזית השנייה, תל-אביב, 1973.

הדפסה | שלח לחבר
חזרה