| עם מגיני ירושלים |
הפיקוד נענה, אבל בגלל המחסור הגדול בנשק ביקש להעמיד לרשות המגינים. את הנשק המקומי הנתון לפיקוח ה"הגנה", אלא שה"הגנה" לא הסכימה לכך והדבר בוטל. וכך, בגלל סירוב ה"הגנה" לשתף פעולה, הוחזרה מימין-משה גונדה חמושה של 25 איש, בפיקודו של בן-ציון כהן ("גיורא"), שהגיעה לשם לפי בקשת אנשי השכונה. היה זה לאחר התקפה כבדה על השכונה מכיוון שער יפו ביום ה-10 בפברואר (ל' שבט). בהגנה מפני התקפה זו הצטיין הצעיר, יליד השכונה, אברהם קירשנבוים ("תמיר") ש"פקד על כתה שגויסה מתושבי השכונה והחזיקה בחלק הדרומי של ימין-משה". במהלך ההתקפה "אברהם קירשנבוים, שהיה מקלען מאומן באצ"ל, קיבל לידיו מקלע 'ברן' של ה'הגנה' ובהיותו בעמדת-המקלע קצר בהמון הערבי ועצר התקדמותו". ואולם כוחות בריטיים פתחו אותה שעה באש לעבר השכונה, לשתק את ההתגוננות היהודית, ובעיקר כוונה האש לעמדת ה"ברן". קירשנבוים נפצע וכעבור יומיים מת מפצעיו. "בקרב זה," מסופר ב"יזכור", "הפך לגיבור האגדי של השכונה ורבים התפללו בתפילת-ציבור להחלמתו" (שם). הצעיר בן ה-22 ידוע היה לחברים רבים גם באצ"ל וגם בהגנה - שבה עבר בשעתו קורסים אחדים ואף שירת תקופה מסוימת בחי"ש ובעיקר בקרב בני הנוער של השכונה שבה "יומם ולילה עסק בשמירה ובביצורים והדריך את הנוער המקומי להגנת המקום ובשימוש בכל מיני כלי הנשק". |
