עתלית הוקמה בשנת 1903 והיתה אחת ממושבות הברון רוטשילד ויושבה בסוף תקופת העלייה הראשונה. בשנת 1922 הוקם מפעל המלח בעתלית. מקימי המפעל ייבשו את הביצות וניצלו את תכונות הקרקע להקמת בריכות איגום של מים מלוחים מהים הסמוך ועם גידול אחוז המלח במים הועברו המים לבריכות סמוכות למפעל. עם הקמת מפעל המלח נבנתה בסמוך לו שכונה לפועלים שנקראה "המחנה" ותוספת אוכלוסייה זו תרמה להרחבת היישוב. בסוף שנות ה-20 הוקמה שכונה נוספת בסמוך לחברת המלח ע"י עולים ממזרח אירופה והיא נקראה עתלית ב'.<br>לקראת סוף שנות ה-30 הקימו הבריטים בעתלית מחנה מעצר לעולים שהגיעו ללא אשור ונתפסו. כיום המחנה שוחזר ומהווה אתר ביקור ומוזיאון לתולדות ההפעלה של החברה להגנת הטבע. לאחר הקמת המדינה הוקמה בעתלית מועצה מקומית וזאת לאחר שצרפו לישוב מעברה גדולה שכללה כ-2,500 תושבים וכך הפכה עתלית מיישוב חקלאי של כ-450 תושבים לעיירת עולים שעוסקת בקליטה.<br>המעברה הוקמה בשנת 1951 - 1953 ובה שוכנו בפחונים עולים מעיראק, ממרוקו ומרומניה. אותם העבירו במרוצת השנים לשכונת עמידר שבעתלית ובשנות השישים הביאו למעברה עולים ממרוקו, פולין, רומניה ותוניס אותם שיכנו לאחר מכן בשכונת קנדי. לאחר חיסול המעברה הוקם בעתלית מרכז קליטה ששימש לקליטתם של עולים מרוסיה ואתיופיה. כיום עתלית מונה כ-4,500 תושבים (ע"פ משרד הפנים) ותוכניות הבנייה מדברות על שילושה ומיספר התושבים יגיעה ל 15,000.
|
