סיפור חיים

ילדות והתבגרות

לירון יוגב נולד בחיפה ב- 6 לאוקטובר 6791,
תינוק יפה תואר ובן בכור לשושנה ז"ל ולאברהם.
בשנות חייו הראשונות המשפחה העתיקה את מקום מגוריה
מספר פעמים בשל עיסוקו של האב כאיש קבע עד הגיעם
ליוקנעם בהיותו בן 11. בהיותו בן 21 נפטרה אמו, שושנה ז"ל, ממחלת הסרטן.
אמו שהיתה דמות דומיננטית ונערצת בחייו העניקה ללירון
ערכים אשר טופחו על ידו במשך 42 שנות חייו
והפכו אותו לאדם בעל אישיות מיוחדת במינה.
בכך הגשים לירון את מילות השיר אשר בחר לחקוק על מצבתה:
"כי אנו נבראנו לך ונמשיך בדרכך".
מציאות מצערת זו הובילה להתחזקות הקשר בין לירון לאחיו הצעיר,
נחום, ונוצרה בין השניים חברות אמיצה ודאגה הדדית.
באותה התקופה החל לירון לכתוב שירים שביטאו גם את כאבו על אובדן אמו.
שיריו הרבים חושפים את ההסתכלות הבוגרת והרגישה שלו על החיים.
בחטיבת הביניים למד לירון בביה"ס בכפר יהושוע והמשיך
לימודיו בתיכון אורט ע"ש יגאל אלון ביוקנעם.
בנערותו שיחק כדורגל וכדורסל בקבוצת הנערים
ביוקנעם ואהד את קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה".
לירון היה נער יפה תואר, 'חביב הבנות', חכם, ברוך-כשרונות,
שובב ורגיש, בעל אישיות כריזמטית וסוחפת אשר
הקסים ושבה את לב כל מי שנקרה בדרכו.
חבריו לכיתה מספרים שהיה מגיע לביה"ס עם עט ומחברת אחת
"לכל המקצועות" וזו שימשה אותו בעיקר לכתיבת שירים.
למרות זאת הישגיו הלימודיים היו טובים מאוד
וסיים בגרות במגמה ריאלית בהצטיינות יתרה.
בתקופת התיכון שר כסולן בלהקה שהקים עם כמה
מחבריו לכיתה ובמסגרת זו ביצעו, בן השאר,
שירים שנכתבו על-ידי לירון והולחנו על ידי חברי הלהקה.
הלהקה הופיעה בפני תלמידי ביה"ס ביוקנעם
וקיימה את הופעתה האחרונה במסיבת מתגייסים ביולי 4991,
ערב גיוס חברי הלהקה לצה"ל.
לפני הגיוס יצא לטיול בקפריסין עם חבר לכיתה
והשתתף בקורס צלילה באילת.


לירון ואמו שושנה	שירים שכתב	דברים לזכרו	אלבום תמונות
צור קשר	הדלקת נר	סיפור מותו	תעודות