מלחמת יום הכיפורים


לקראת ראש השנה נכנסו חיילי חטיבת ירושלים לתעסוקה מבצעית במעוזי התעלה בגזרות הצפונית והמרכזית. בכוח הזה היו אנשים מבוגרים יחסית, שעברו לפני רדתם דרומה אימון מקוצר, ועמדו לשהות למורת רוחם במעוזים כל תקופת החגים. הידיעה, שכל החופשות בוטלו, לא סייעה להעלאת המורל שלהם.

מלחמת המעוזים
עם עלות השחר ב-7 באוקטובר נמצאו כמה עשרות טנקים מצריים בגדה המזרחית של תעלת סואץ. גם בבוקר היתה בלימת האויב מוטלת עדיין בעיקר על אוגדתו הסדירה של אלברט מנדלר.
אחרי שש עשרה שעות לחימה קשה ביותר סבלה האוגדה אבידות רבות. מול מצרים ניצבו שרידיהן של שלוש חטיבות של אוגדת סיני שמנו יחד מאה טנקים בלבד.
אותו היום תקפו המצרים את המעוזים, שחלקם התגוננו בגבורה. לוחמי המעוזים הצליחו לשבש במידת-מה את הצליחה של המצרים עד בוא חטיבות השריון העורפיות, שהגיעו בשעות הערב והלילה ואוגדות המילואים שזרמו אל התעלה. הם דיווחו לאחור, והעבירו נתונים חשובים לניהול הקרב, אולם לא עלה בידהם לעצור את כוחות האויב המסתערים, שהקיפו את המעוזים וחסמו את הגישה אליהם.

המעוזים מכותרים
אוגדות המילואים התגייסו והחלו לנוע אל סיני. עד השעה 13:00 השלים אלוף הפיקוד גונן את חלוקת גזרות האחריות בין האוגדות.
אדן נטל את הפיקוד על הגיזרה הצפונית כבר ב-6:30 ואילו שרון נטל את האחריות לגיזרה המרכזית אחר הצהריים. באחריות אוגדת מנדלר נותרה הגיזרה הדרומית.
בשעה 8:00 נכנס הכוח הראשון- החטיבה של נתק'ה ניר- לתוך מארב של קומנדו מצרי על הציר בין רומני לבלוזה. לפני כן נפגעה על ידי הקומנדו שיירת משאיות. הלחימה נמשכה עד הצהריים. בכוחות המצריים נדחקו לאחור, והציר לבלוזה נפתח במחיר של נפגעים רבים.
בשעה 9:25 הורה גונן לפנות את המעוזים, אולם מרבית המעוזים היו כבר מכותרים. המצרים כבר אחזו ברצועה ברוחב שלושה ק"מ מזרחה מן התעלה. המעוזים היו מנותקים לחלוטין ומוקפים ע"י דיוויזיות חי"ר מצריות.
באזור הגזרה המרכזית המצב הלך והחמיר. המצרים הספיקו לפרוס עשרה גשרים על תעלת סואץ. בצהריים קיבל האלוף אדן הוראה לפנות את המעוזים בגזרתו. פינוי המעוזים החל מהצהריים ונמשך גם בלילה. אנשי מעוז אורקל יצאו עם שני טנקים וזל"מים, אך מרביתם נהרגו, או נפלו בשבי, כשנקלעו למארב מצרי ולאחר מכן לאש כוחותינו. גם ממעוז מפרקת נכשלו הניסיונות לסגת בליל 7-8. מעוז לחצנית נפל בשעה 17:00 לאחר לחימה קשה. תשעה עשר מאנשי מעוז כתובה וחמישה עשר מאנשי מעוז דרורה נסוגו ללא קרב בסביבות השעה 14:00, והצליחו לחבור עם כוחותינו בלי להיתקל במצרים. מחצית מאנשי מעוז מילנו הצליחו לשוב אל כוחותינו בלילה והאחרים נפגעו ממארבים- חלקם נהרגו וחלקם נפלו בשבי.
בגזרה המרכזית לחמה חטיבתו של אמנון רשף לבדה כשהיא מתוגברת בגדוד מוקטן בפיקודו של סא"ל עמרם מצנע. המוצבים פורקו, חיזיון, מצמד ולקקן נותקו וטנקים מצריים שצלחו את התעלה עברו לגדה המזרחית בכמויות גדולות והולכות וניהלו קרבות שריון עם כוחות השריון הישראלים הדלים שעמדו מולם.
השריון הישראלי כבר לא יכול היה לחבור עם המעוזים. אלה המשיכו להילחם. רק חיילי מעוז לקקן הצליחו לסגת לפנות ערב בחסות החשיכה ברגל ולחבור עם כוחות צה"ל.
חטיבת ירושלים ספגה אבידות רבות בקרב וכן נלקחו חיילים בשבי המצרי.