הקרב על הקסטל


פעולה מסוג זה היתה ההתקפה הראשונה על הקסטל, השתתפו בה מפקדי מורי"ה בלבד היא ערכה כ-7 דקות התוקפים נתקלו ב-2 כיתות של מתנדבים עירקים, שישבו בבית קפה בפסגת ההר. ההתקפה בוצעה בעזרת רכב שמשך אליו אש האויב, בעוד כוח אחר מאגף. בפעולה זו נפל החלל הראשון של הגדוד, רוחם של אנשי מורי"ה לא נפלה.
הגדוד יצא לתקוף את בית סוריק- פעולה מחוץ לשטח העירוני המוכר אנשי המודיעין הודיעו כי אין בעיות מיוחדות, הכוח התקרב אל גדרות הכפר והחלו לתקוף את הכפר שמשם נשמעו צעקות בערבית, בכפר היה קיים ביה"ס למתנדבים עירקים. העירקים התחילו לתקוף מן הגבעות חיילי הגדוד נשכבו על הגבעות כאשר יורים לעברם העירקים, עד אשר התרחקו העירקים וגדוד מורי"ה "נשאר" על הגבעות עם חללים רבים ופצועים רבים.
ירושלים נאבקה על נפשה, גדוד מורי"ה נלחם תחת מטר הפגזות ללא הרף בעיר מנותקת ומבותרת ללא מים וללא מזון, בעמדות רחוקות זו מזו בשל הפיצול הגיאוגרפי, לפי דרישותיו של דוד שאלתיאל מתרכז הגדוד בעיקר במשימות הגנה או בהחזקת שטחים, משנכבש הקסטל ע"י אנשי הפלמ"ח, נאחזו אנשי מורי"ה בהר 6 ימים, אלו היו ימי זוועה, התחמושת הייתה דלה וכמו כן המים והמזון. המוראל היה נמוך , ההתקפות היו רבות ובאחת מהן אף נורה למוות עבדול קאדר אל חוסייני - הנערץ שבמפקדי הכוחות הערביים, הוא נורה ע"י רס"פ הפלוגה.
כבר אז הייתה היחידה במצב קשה, הייתה בהלה ופחד מפני תגובה ערבית חזקה, בגלל חוסר ציוד וכוח אדם בהגנה על הקסטל. הקסטל נפל שוב לידי הלגיון הערבי, גדוד מורי"ה נסוג כאשר מותיר אחריו הרבה פצועים והרוגים.