|
בליל 29-30 באפריל חזרו כוחותינו לתקוף את קטמון. תכנית ההתקפה דמתה בקווים כלליים לתכנית הקודמת, אלא שהפעם היה מערך האויב ידוע היטב. יחידה אחת ביצעה פעולת הסחה בכיוון לגבעת שאהין; הכוח העיקרי, שכלל שתי פלוגות מוקטנות, תקף בכיוון המנזר; מחלקה אחת לה צורפו כוחות מ"עציוני" וסיוע "דויד'קה", תקפה מכיוון טלביה.
כן נשמר כוח עתודה שנועד לסייע לכוח העיקרי, וכוח רתק וסיוע שכלל מספר מרגמות ומק"בים.
עד חצות הושלם כיבוש גבעת שאהין, ו-17 דקות לאחר מכן הוחל בהרעשת איזור המנזר הכוח העיקרי הסתער על המנזר, עליו הגנה יחידת מתנדבים עיראקיים מ"צבא ההצלה".
הפלוגה המובילה, בפיקודו של מורדכי (מוטקה) בן - פורת, נפגעה קשה באש המגינים הערביים.
פלוגתו של אורי בן-ארי דילגה מייד על פניה והובילה בהסתערות. עד מהרה הגיעו לבניין המרכזי של מערך סן סימון - אל פיתחו האחורי. מבעד לפתח זה חדרו פנימה.
אש נורתה מן המסדרון הארוך החוצה את הבנין; מפתחים שונים לאורך המסדרון; מן החצר הפנימית של המנזר וגם מעל גגו המכתר את החצר. הפורצים השיבו אש בעודם מתפרסים לכל עבר.
בשוך הקרב, שניטש מחדר לחדר, נותרו במנזר חמש גוויות של לוחמים עיראקיים ושתי גופות של נשים ערביות.
|
|