רקע כללי


המ"פ מרדכי, שיחידתו ספגה אבדות רבות בשלב הראשון של ההסתערות, נעשה "קבלן להתקפות - נגד". בשעה 02:30 התייצב בפני רעננה ואמר לו: "אני יוצא לקחת את הגג האדום. הם יוצאים לי מהאף!"
האישור ניתן במנוד ראש. שניים עשר לוחמים רוכזו "בתפזורת". היו בינהם אריק עוז ומישאל פינסקר. הכוח הקטן חפז, שחוח, לאורך גדר אבנים, אשר גבלה מצד אחד ברחוב שממנו הרבו לצלוף על המחזיקים המנזר, ומן הצד האחר בבוסתן שהיה מעין שטח הפקר בין שני הצדדים הלוחמים. הלוחמים תפסו מחסה מאחורי הגדר, מרדכי נשא ראש בזהירות ושלח מבט אל הבוסתן. הוא ראה מספר ערבים חמושים. אחדים מהם היו פצועים, שהיו מתרחקים והולכים מן הגדר, נעצרים כפעם בפעם ויורים בכל פלמ"חאי שניסה לשאת ראש.
"היכון להסתערות", עברה הפקודה ממרדכי והלאה, לאורך השורה. אך ההסתערות לא יצאה אל הפועל. ארבעה פלמ"חאים נפגעו בקליעים בראשיהם, כאשר התרוממו מאחורי הגדר. ארבעה לוחמים כשירים גררו להציץ מעל לשפת הגדר. הוא נוכח לדעת, כי חלונות הבית שמעבר לבוסתן חולשים היטב היטב על השטח, ואין סיכוי להשתלט על הבוסתן.עוד התקפת נגד אחת, שנערכה מהמנזר, נסתיימה בנסיגת הכוח חזרה אל בין כתליו העבים, המגוננים.