"אתה צריך להיות אדיש", אומר יוסי אוחנה, "כאילו לא איכפת לך כלום: אין בית, אין אישה, אין ילדים... אז אתה מחוסן יותר". קשה לאמץ "מתכון" כזה. בייחוד כאשר הדברים כאשר הדברים אמורים בדהרה חסרת נשימה בתוך תעלות רוחשות חיילי אויב. ריצה שפופה, כשהאצבע על הדק ה"עוזי", הפולט צרורות ללא הדף. ריצה בתוך ענני עשן ובין גוויות. אולם כך עשה יוסי אוחנה בקרב על מוצב ה"נקניק", המשתרע על השלוחה שמדרום לארמון הנציב. קודם מלחמת ששת הימים "שיחק" יוסי אוחנה תפקיד של אויב: מנהיג כנופיות "אל פתח", ששפתיו חתומות בעקשנות והוא נגרר אחרי חוליית קומנדו של צה"ל, החוטפת אותו אל מעבר לגבול. אבל זה היה רק בסרט, סרטו של מיכה שגריר "הסיירים". בעוד צילומי הסרט הולכים ונשלמים, פרצה מלחמת ששת הימים ויוסי אוחנה, הירושלמי בן ה-30, נקרא למלחמה של ממש. יומה הראשון של המלחמה מצא אותו בסיירת הירושלמית. הכוח שכבש את ארמון הנציב התארגן לקראת כיבוש "מוצב הנקניק". "זה היה מתחם פלוגתי", אומר יוסי, "והכוח שהיה צריך לכבוש אותו היה קטן ביותר. המקלען חיפה על הכוח התוקף בצרורות ארוכים, ויוסי וחבריו רצו לתעלות. הקרב היה אכזרי. יוסי וחברו דני רצו בתעלה המרכזית. הוא מספר: "היה צפוף מאוד. אש מכל עבר, אחרי הקרב מנינו שם 30 הרוגים של הלגיון. טיהרנו עמדה אחרי עמדה. התחמושת אזלה, ואז השתמשנו בתחמושת ירדנית, שהתגוללה בתעלות. ניצלנו כל נשק שנפל בידנו". אחרי שטיהרו שני החברה כמעט את כל שטחו של המוצב הגדול, נעצר יוסי טרוף נשימה ואמר לחברו: "די מספיק. עוד נכבוש את כל הגדה"... הקרב כולו, במידה שמדובר ביוסי נמשך כחצי שעה. מסביב השתוללה המלחמה כארבע שעות. ב 19:00 בערב הגיע הקרב לסיומו. אולם שלוש שעות תמימות ישב יוסי לצד חברו הפצוע והמתין לחילוצו. אז קיננה בו עדיין ההרגשה, כי המלחמה רק התחילה, ונכונו לו עוד קרבות רבים. ואמנם, נקלע לשני קרבות נוספים. "אבל", אומר הוא "מסתבר שזה נגמר מהר מאוד". יוסי אוחנה, יליד ירושלים, הוא פייטר בעל ותק. עד אשר זיכה אותו אלוף עוזי נרקיס בציון לשבח, עשה דרך ארוכה של קרבות. כחבר בתנועת "השומר הצעיר" התגייס לנח"ל במסגרת גרעין "יחיעם". ארז עוד טרם ענדו חברי הנח"ל את כנפי הניצחון המכסיפות. אולם ישיבתו של יוסי אוחנה על הטרקטור בקיבוץ "יחיעם", לא ארכה עת רבה. לקראת סיום שירותו בצה"ל עברו הוא וחבריו אימון מתקדם וקורס צניחה, מכאן ואילך השתתפו בשורה ארוכה של קרבות. כולם לפני מבצע קדש, וכאשר החל המבצע ההוא, חגג יוסי את יום הולדתו ה-20 בתוככי מיצר המיתלה, בו התנהל קרב עקוב מדם. |