מנהיגות ואומץ לב במוצב הנקניק-דניאל בכרך


אולי שערו האדמוני של דניאל בכרך, שיש בו כדי להעיד על מזג סוער, הוא אשר אשר הובילו ליחידת צנחנים.
תקופת הכוננות שקדמה למלחמה מצאה אותו משנן חומר לבחינות השנה השלישית, הנחשבת לקשה ביותר. דני חזר ולבש וחש הוא עצמו בבית, תרתי משמע. אולם צל כבד העיב על שמחת הביתיות, והוא החשש שקינן בלבו ובלב חבריו הירושלמים, שהמלחמה אם תפרוץ, תפסח עליהם. ירושלים, כולם חשבו, "לא תהיה מעורבת בעסק".
כאשר נחתו הפגזים הראשונים על ירושלים בבוקר של ה-5 ביוני ידעו דני וחבריו, כי הגיעה השעה. העובדה שזו מלחמה של ממש התחוורה להם עד מהרה. בעוד הם מתארגנים בבית אבן, שקירותיו העבים מסוככים עליהם, נפלו פגזים בקרבת מקום ואזרח ירושלמי נפגע כמטווחי קשת מהם. פעולתם הראשונה תוכננה ללילה הראשון של המלחמה, אולם אז נתקבלה הידיעה, כי ארמון הנציב נתפס ע"י הירדנים.
יחידת הסיור עלתה איפה בצהרי היום על רכבה. הפקודה היתה כי מחלקת הג'יפים של דני תנוע בראש לכיוון מחנה אלנבי. הייתה זו נסיעה מסמרת שיער. אש-תופת ניתכה על הטור מעמדות הלגיון באבו טור. הפגזת המרגמות והתותחים הפכה את הדרך לגיהנום.
הארמון נכבש בנתיים. הטנקים והזחל"מים עשו את שלהם. הג'יפים של דני נכנסו בעקבותיהם וטיהרו את קני האויב שעדיין גילו סימני חיים. או אז נקרא דני אל המג"ד.
הפקודה הייתה: להסתער על המוצב ה"נקניק", השוכן מעבר לארמון הנציב. מספר דני: "קפצתי יחד עם חייל אחד וחתכנו את גדר התייל הגבוהה, שהקיפה את ארמון הנציב, מעברה השני בגדר זהנו את המוצב הירדני. היינו יחד שבעה חיילים: מאחורינו נצבה שורה ארוכה של מכוניות עמוסות תחמושת, שהתפוצצו ועלו באש. כדורים שרקו מכל עבר, קולות נפץ נשמעו ואנו הבחנו באחרוני חיילי הלגיון, הנמלטים מהארמון לעבר " מוצב הנקניק".
דני ממשיך: "אני ושניים מחברי התקדמנו בתעלה הראשונה של המוצב. רימון נזרק עלינו. קפצנו מיד לאחור. איש לא נפגע. הצצתי בתעלה והבחנתי בחייל ירדני, המתקדם לעברי כיוונתי את הכלי ובקשתי לירות . מעצור. הכלי לא פעל. חברי, צביקה, השכיב אותו בצרור ארוך ואז נפתחה עלינו אש מעמדה אחרת. נטלתי את הבזוקה, כיוונתי ויריתי. רימונים אין ספור. רק בקצה המוצב, לאחר ריצה מטורפת, גילינו שלמעשה אנו שלושתינו, צביקה, יוסי ואני, כבשנו את כל התעלה. אותה שעה הצטרפו אלינו כוחות נוספים וטיהרו את שאר העמדות."
הסגן בן ה-24 זכה בצל"ש בעבור אומץ ליבו באותו קרב. אלוף עוזי נרקיס לחץ את ידו והגיש לו תעודה בה נכתב: "סגן דניאל בכרך פיקד על אנשיו באומץ לב וגילה יוזמה ומנהיגות למופת".