מרדף המערה


ב-11 במרץ 1969 אותרה באזור הג'יפטליק (גשר אדם), חדירה של חוליית מחבלים מירדן לשטח ישראל. בעקבות גילוי החדירה התפתח מרדף אחרי החוליה שנעה בכיוון כללי לעבר שכם ממזרח למערב. אנשי המרדף הלכו אחרי העקבות שהובילו אותם אל סביבת הכפר מג'דל בני פדיל, השוכן כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם.
כשהגיעו לאחת הגבעות, כ-2 ק"מ מהכפר מג'דל בני פדיל, הורה מפקד היחידה לעלות על הגבעה ולסרוק אותה. על כיפת הגבעה נמצאו מספר מערות, המשמשות למגורי הבדואים ותושבי האזור, שאותם הכירו אנשי היחידה מסיוריהם באזור.
אנשי היחידה התפצלו לכמה קבוצות ונכנסו אל המערות, כדי לבדוק אותם. אחדות מן המערות היו ריקות, ואילו באחדות נמצאו נשים וילדים-בני משפחות בדואים היושבים באיזור.
באחת המערות ישבה אישה והיניקה תינוק, לידה שכב ילד על דרגש מזוהם. האישה הביטה בתימהון על קבוצת החיילים שנכנסה למערה והמשיכה בהנקה. מפקד החוליה שאל אותה אם ראתה אנשים בסביבה, היא השיבה בשלילה, כשהיא עוקבת אחרי אנשי המשמר שהאירו בפנסים את פינות המערה.
אנשי המשמר יצאו מהמערה: "לפתע", סיפר אחד החיילים "נשמעה התפוצצות רימונים מלווה בקולות ירי של קלצ'ניקוב. נשכבתי ארצה והתגלגלתי אחורה. ראיתי בפתח המערות שמאחורינו כמה גברים בבגדי חאקי שירו לעברנו. ראיתי את סרן יוסי קפלן נופל, רב סרן חנן סמסון, שעמד לידו, החל לרוץ, כפוף כולו ולאחר כמה צעדים כרע ונפל.
השבנו מיד באש לעבר היורים וכעבור כמה דקות נסתיים הקרב. כשפסקה האש גילו החיילים גופות של שבעה מחבלים, השמיני הרים ידיו ונלקח בשבי".

תוצאות המרדף:
בקרב נפלו שלושה מפקדים:
רס"ן חנן סמסון
רס"ן יוסף קפלן
סמל בועז ששון
על שמו של רס"ן חנן סמסון נקרא מחנה"חנן" בבקעת הירדן.