|
כוח המשימה המיוחד של מבצע "דקל" נועד לטהר את מרכז הגליל מכוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י. היה זה אחד משני המבצעים ההתקפיים שנוהלו בגזרת חזית הצפון במסגרת קרבות "עשרת הימים" -בין הפוגה להפוגה.
המאפיין בשלב זה של מלחמת הקוממיות הוא ההתאוששות המהירה של כוחותינו לאחר הפלישה של צבאות ערב ב-14 במאי, והמעבר - החל ביום הראשון של חידוש הקרבות - להתקפות נגד. העזה רבה נדרשה כדי לדלל, עד כדי סיכון רב, את הגזרות המשניות ואת גזרות הבלימה, ולרכז את מעט הכוח כולו למתקפה.
כוחות האויב:
לפי הערכת מטכ"ל גודלו המשוער של צבא קאוקג'י היה כ-3,000-4,000 איש, אולם בעוד שהידיעות שהמציאו סוכניות האיסוף הי מדויקות, בדרג השדה חסרה מערכת המודיעין הקרבי. מפקדת החזית נאלצה לגבש את תוכניותיה תוך הערכות כללית ביותר, היא הניחה כי תיתכן התמודדות עם כמעט מלוא עוצמת חילו של קאוקג'י בכל זירה וזירה וייחסה לכוחות אלה כוונות תוקפניות בהרבה מעבר ליכולתם.
מול כוחות המבצע עמדו למעשה שלוש הפלוגות של גדוד חטין וכן במרבית הכפרים נמצאו לוחמים מזוינים מתושבי המקום. הכפריים היו מאורגנים להגנה ע"י כך שהקימו מכשולים על דרכי הגיש ועמדות צליפה.
מטרת הפעולה:
לתקוף את כוחות קאוקג'י המרוכזים במרכז הגליל ע"י שיבוש דרכי תנועתם וע"י השתלטות על בסיסים ומשלטים המנתקים דרכי אספקה לאויב, במגמה לכתרו.
בשלב שני יבוצע כיתור מלא של כוח האויב במגמה להשמידו.
בשלב הראשון של המבצע הושם הדגש על הרחבת רצועת החוף היהודית בגליל המערבי וקניית מאחז במבואות השטח ההררי. בשלב השני נתגבשה תמונה ברורה יותר, לאחר ההצלחות הראשונות.
תוצאות היום הראשון של ההתקפה איפשרו מאחז בשטח ההררי שממזרח לעכו ופתיחת ציר רוחב נוסף, נתברר בינתיים כי הצבא הלבנוני מלקק עדיין את פצעיו מקרבות הפלישה במאי, והמאמץ העיקרי של כוחות קאוקג'י מופנה לכיבוש סג'רה, אך בגזרה המערבית הסתפקו אנשי קאוקג'י בקרבות הגנה והשהיה בניסיון למנוע את המשך התקדמותנו, ע"י ביצוע התקפות נגד מקומיות באזור תרשיחא ובירוא.
לאור זה הוסטה נקודת הכובד של המבצע לכיוון דרום, כאשר כוחות מבצע "דקל", במשולב עם גדוד 13 של "גולני", עולים על נצרת בשני צירים - ממערב ומדרום, המגמה ה יתה לפרוץ לנצרת באזור בו האויב מצפה פחות מכל לכוחותינו-מצפון למערב.
ההתקפה החלה בפעולה קטנה יחסית-התקפה על קוויקאת שמדרום מזרח לנהריה, עיקר כוחות המבצע נמצאו בכוננות להדוף התקפות אויב. כיבוש קוויקאת ע"י גדוד 21 מחד גיסא, והדיפת כל יוזמה תוקפנית מצד האויב, הביאו להחלטה לפתח את ההתקפה ולנצל מייד את ההצלחה בקוויקאת...
פקודה מס' 2 הטילה על גדוד 71 לבצע סדרת פעולות במגמה לשפר את מעמדנו בציר עכו-צפת וליצור רקע נוח להתקפה דרומה, לעבר שפרעם.
על פלוגה אחת הוטל לכבוש את תל-קיבר שהיה מקום ריכוז הכוח של האויב ובמקביל לפשוט ולהשתלט על עמדת תותחי האויב שבפתח בקעת מג'דל כרום.
מחלק אחרת אחראית לכבוש את תל-כיסן -הפעולות הנ"ל הושלמו ללא תקלה, כל היעדים הושגו ללא אבידות. עם סיום שלב זה חלפו שלושה ימים עד שנתחדשה במשנה מרץ. עדיין היה חשש מפני פעולה נמרצת שעלולה לחשוף אגפים ולסכן את מרכזינו. בנוסף, לא היה מי שיחליף את הכוחות ולכן הוצבו כוחות החי"מ כדי לאפשר לכוחות לנוח.
ב-10 ביולי החלו התקפות הנגד של האויב, בעיקר בגזרת בירוה במשך יומיים רצופים, מס' הסתערויות של האויב נהדפו, אך עם ערב נפל אחד המשלטים הקדמיים בידיהם. מייד יצא כוח חדש ועם לילה כבש את המשלט.
למחרת עם ערב נואש האויב, אך ב-12 ביולי נערכו ההתקפות האכזריות ביותר על משלטינו בסביבות סג'רה ונתעורר חשד שלא נחזיק מעמד ללא תגבורת.
הוחלט להמשיך ולהחזיק בסג'רה, ניתנה פקודה לחדש את התנופה והיעדים-שפרעם ונצרת.
ההתקפה על שפרעם נקבעה לליל 13-14 ביולי, היה זה מבצע חטיבתי בו שולבו כוחות גדוד 21, גדוד 71 וטור משוריין מגדוד 79. המשטרה היתה היעד הראשון ועליה השתלטו הכוחות במהרה, מחלקה אחת בסיוע המשוריינים תפסה עמדות במבואות העיירה ממזרח ומחלקה אחרת התקדמה אל השכונה המוסלמית ותפסה אותה. הטור המשוריין נכנס פנימה ללא התנגדות. פטרולים משוריינים מגדוד 79 יצאו עם בוקר משפרעם, אחד הגיע לעבלין וכבש את הכפר כמעט ללא התנגדות.
עם נפילתה של שפרעם נפתחה הדלת לנצרת, רק שני כפרים החולשים על הכביש משני צידי נשארו בידי האויב השומר על מבואות העיר. היו אלה צפוריה מצפון ועילוט מדרום. כדי לפתוח פעולה על נצרת, היה הכרח להשתלט עליהם. על גדוד 13 הוטלה תקיפת עילוט ועל גדוד 21 תקיפת צפוריה יחד עם כוחות משוריינים. התקפת גדוד 13 נשתבשה ובכך שבשה את כיבוש צפוריה ע"י גדוד 21, אנשי גדוד 21 ניתקו את עילוט מגבעה 258 ובכך סייעו לגדוד 13 לתקוף את הכפר ולהשתלט עליו ולאחר מכן חזרו לפלוגה בצפוריה הקרב על עילוט הושלם ב-16 ביולי, בערך באותה עת ניסה טור משוריין של האויב, שכלל תשעה משוריינים, לערוך התקפת נגד בציר הכביש, אך משנתקל באשן של השריוניות של גדוד 79 נבהל ונסוג.
אחר הצהריים החל המסע על נצרת.
|
|