יעקב ישכר דוב בינדר ז"ל
בן רבקה ואברהם יודא
נולד בכ"ח באדר תשי"ג , 15/3/1953
התגורר בירושלים
חלל פעולת איבה
בכ"ב באב תשס"ג , 19/8/2003
מקום אירוע: ירושלים - בית ישראל
באזור ירושלים והסביבה
הובא למנוחת עולמים בירושלים - הר תמיר
הותיר אישה, שלושה בנים, ארבע בנות, נכדים, אח ואחיות


    • בן 50 במותו
    קורות חיים:
    יעקב ישכר דוב, בן ר' אברהם יודא ומרת רבקה בינדר, נולד בקריית אתא בכ"ח באדר תשי"ג (15.03.1953). בן זקונים לאב שעבד במשרה מלאה במפעל בחיפה, ויחד עם זאת קבע עיתים לתורה והיה חסיד נלהב, איש תמים וישר דרך. יעקב למד בבית ספר יסודי בקריית אתא, ובביתו ספג חינוך שורשי ועקבי, חינוך שהוריש לימים לילדיו.
    "ויעקב איש תם יושב אהלים..." (בראשית כ"ה, כ"ז). למד בישיבות חסידיות בבני ברק ובירושלים. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו בכולל בלימוד מעמיק ויסודי, אהב את התורה והתייגע בה, אהב והוקיר את לומדיה וממנה שאב עידוד ונחמה, עצה ותושיה.
    יעקב נישא לצירה. בני הזוג גרו בירושלים, שם נולדו שלושת בניהם וארבע הבנות. לאחר לימודיו בכולל "שומרי החומות" הוא עבד במכון "הלכה ברורה", לימד בתלמוד תורה ובהמשך החל לעבוד במועצה הדתית בירושלים כאחראי כשרות. במסגרת זו היה אחראי על חמשת סניפי "בורגר ראנץ'" בעיר.
    "ויעקב הלך לדרכו..." (בראשית ל"ב, ב'). היה אדם ישר דרך, לא סטה לימין או לשמאל מדרך אבותיו. שנא בתכלית שנאה את השקר, לא התחנף לאיש ולא עשה חשבון מה יאמרו ומה יחשבו עליו. עשה מה שצריך ולא חיפש כבוד ופרסום.
    יעקב לא ניצל את מעמדו לקבל טובות הנאה לעצמו. ברשת המסעדות עליה פיקח ידעו לספר כי מעולם לא טעם שם אפילו מים, גם בימי הקיץ החמים. עשה עבודתו נאמנה, בדרכו שלו. במסגרת עבודתו במועצה הדתית דאג לעובדים ולמשגיחים כי יקבלו את שכרם במועד ונלחם למען זכויותיהם, תמיד ידעו שניתן לסמוך עליו, וכל משימה שלקח על עצמו עשה באופן המושלם והטוב ביותר.
    יעקב היה אדם מעשי ותכליתי. ימיו היו מלאים בעשייה, ולא בזבז זמנו לריק. קידש שם שמים בהתנהגותו, בדיבורו ובהופעתו. "לא אחת עמדנו נפעמים מול עוצמת חוסנו הפנימי ורוחו האיתנה", כותבים בני המשפחה, "עמידה זו מחייבת אף אותנו, ילדיו, להמשיך ללכת בדרכו".
    יעקב היה חכם ופיקח במיוחד, ואהוב על מכריו. לכל אחד נתן הרגשה כי הוא חברו הטוב ביותר, וכך אכן השתדל להיות. טוב לב היה באופן מיוחד, מסירותו לזולת הייתה ללא פשרות והוא מעולם לא התעצל לעשות טובה לאיש. גם מבוגרים ממנו התיידדו עימו וחיפשו את קרבתו, והוא אהב לשבת עימם ולהחכים מאמרותיהם, לשמוע ולהשמיע חידושים בלימוד ובתחומים שונים.
    ביום שלישי בלילה, כ"ב באב תשס"ג (19.08.2003), סמוך לשעה 21:00, פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שעל גופו בתוך אוטובוס אגד בקו 2 בירושלים, שעבר ברחוב שמואל הנביא בדרכו מהכותל המערבי לשכונות העיר. בפיגוע נפגעו רבים ונרצחו 23 אנשים, בהם יעקב. בעת הפיצוץ הוא עבר ברחוב ליד האוטובוס, בדרכו משמחת בר מצווה של חבר באולם ברחוב שמואל הנביא חזרה לביתו, השוכן באותו רחוב.
    בן 50 במותו. יעקב הותיר אישה, שבעה ילדים, נכדים, אח ושלוש אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בהר תמיר, ירושלים.
    "היה לנו בעל ואבא נהדר, חבר ומורה דרך", כותבים בני המשפחה, "והקדוש ברוך הוא בחר בו יחד עם עוד 21 קדושים לעלות על המוקד בקידוש השם, רק על עצם היותם יהודים. הנרצחים – השגרירים שלנו בשמים, אנחנו מבקשים מהם ובמיוחד מאבא שלנו כי יבקש על גאולת ישראל. שהקדוש ברוך הוא ישמע לתפילותינו וימנע עוד נסיונות מרים וקשים כאלו מכלל עם ישראל, שיבוא משיח במהרה, אז יקיצו שוכני עפר ויבולע המוות לנצח וימחה ה' דמעה מעל כל פנים".

    חדר נרות


    אלבום תמונות
    :מידע נוסף
    הפיגוע בקו 2
    תמונות המצבה