| תפקידיו האחרונים של המטה לגולה |
חלק מן הפריטים נמסרו לשלטונות צרפת והציוד - בעיקרו בגדים, תרופות, כלי-רכב, רמקולים - הועבר לארץ בשלושה משלוחים עיקריים בימים 7.9.48 (ג' אלול תש"ח), 10.11.48 (ח' חשון תש"ט) ו-1.2.49 (ב' שבט תש"ט). "המטה לגולה" המשיך לטפל באותה תקופה בחברי הארגון היושבים בבתי-כלא שונים באירופה לאחר שנתפסו בקשר למבצעים אנטי-בריטים ולנסות לשחררם בדרכים שונות. כל אלה נתפסו ונשפטו בשנים שקדמו להקמתה של מדינת ישראל. לאחר הקמת המדינה נודע מקרהו של סונטי הריס מאנגליה, שנעצר ב-14.8.48 (ט' אב תש"ח) בלונדון ונדון כעבור חודשיים לשבע שנות מאסר על ניסיון לחבל במשאיות צבאיות בריטיות, שעמדו להישלח לעיראק. האחראי על הטיפול בכל האסירים היה יעקב הלל. דוד רנון ("רמי") עסק בהקמת יחידות להגנה עצמית בתוניסיה, אלג'יר ומרוקו מקרב אנשי הארגון ובית"ר שבאותן ארצות, ואילו על דוד ניב הוטל גם לעבד תכנית לעבודה חינוכית בגולה. במקביל לקשר עם פיקוד הארגון בירושלים נכונו קשרים הדוקים גם עם מרכז "תנועת החרות" ועד מהרה החל "המטה לגולה" לספק לתנועה המדינית החדשה מיסודו של האצ"ל ציוד משרדי, אביזרים שונים למערכת ההסברה בכתב ובעל-פה וכן מסמכים מדיניים וחומר מודיעיני שהמשיך לקבל ממקורות צרפתיים ואנגליים. יעקב עמרמי נתמנה לאיש הקשר בין המרכז למטה וגם עמד בראשה של מחלקה לענייני הגולה שהקים המרכז. אחר-כך נמסר התפקיד לדוד יוטל. כמו-כן הוקמה מחלקה לענייני עליה וקליטה ובראשה פרץ לסקר. אחר-כך עבר ,התפקיד' לידי בן-ציון קצנלנבוגן-קשת. משה ארנס, מי שהיה נציב-בית"ר בארצות-הברית, נשלח לפריס כדי להפעיל ולרכז את מזכירות "בית"ר הלוחמת", שנועדה להיות עתודת-נוער ל"תנועת החרות" בארץ ומעין תנועה-אחות ל"בני אצ"ל" - תנועת-נוער חדשה שהקימה "תנועת החרות" במדינת ישראל. ביסודו של ניסיון הקמת ה"מזכירות" הייתה המגמה "לנתק באופן רשמי את תנועת הנוער בית"ר מן המפלגה הרביזיוניסטית, אליה הייתה קשורה בהסכם ג'נטלמני, שיזמו ז'בוטינסקי, ולהפכה לתנועת-נוער המונית כשלוחה של 'תנועת החרות. המזכירות החלה בפעולתה בנובמבר 1948 ועמה נמנו גם יוסף כרוסס ירחמיאל וירתק, שניהם קציני שלטון בית"ר, מוסדה העליון של בית"ר העולמית. אחת המשימות שראתה לפניה הייתה קיום כינוסים ארציים של בית"רים חברי האצ"ל בתפוצות, להכינם לקראת הכינוס העולמי של תנועת הנוער, העומד להתכנס בארץ-ישראל ולהבטיח בו את השפעתה הקובעת של התנועה החדשה מיסודו של הארגון. ואולם השפעה זו נתנה את אותותיה הבולטים עוד קודם התכנס הכינוס והביאה להסכם מוקדם עם שלטון בית"ר, שלפיו צורפו אליו תשעה חברים חדשים, רובם נציגי "תנועת החרות", ונקבע תאריך לפתיחת הכינוס העולמי - שביעי של פסח תש"ט. ביבליוגרפיה א. בגין מנחם, המרד, תל-אביב, 1951. ב. כץ שמעון, יום האש, תל-אביב, 1966. ג. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (חלק ששי), במלחמה גלויה, תל-אביב, 1980. ד. שחן אביגדור, כנפי נצחון, תל-אביב, 1970. ה. תבין אלי, החזית השנייה, תל-אביב, 1973. |